סרנדיפיטי ולא במקרה
ברוכים הבאים לפודקאסט: 'סרנדיפיטי, ולא במקרה!' ™ של ד"ר תמרה טילמן.
אנחנו עומדים לגלות איך צירופי מקרים יכולים להפוך את החיים שלכם לבלתי צפויים, חדשניים ומלאי משמעות.
סרנדיפיטי זה לא מקריות סתמית או צירוף מקרים, זה האומנות שבה מדענים ויזמים הופכים אירוע בלתי צפוי להזדמנות נדירה ולפריצת דרך, כמו המצאת המיקרוגל ששינתה את העולם או פגישה אחת ששינתה חל את החיים והעסקים.
בכל פרק נצלול לעומק לפילוסופיית מלטיברסיזם, יקום מקביל, שמלמדת את המתכון לסרנדיפיטי. מתכון שמחבר בין ידע, תודעה, סקרנות ועשייה, ויכול להפוך כל אירוע אקראי לכלי מעשי משנה חיים.
וממש לא צריך להיות גאון גדול כדי לקבל את העוגה שאתם צריכים. פשוט ללמוד את ״דרך המדען״.
אז בואו תזכרו,
קרה לכם פעם ש״במקרה״ החליפו לכם מקום בטיסה? או ״סתם״ פגשתם באדם מחברה שרציתם לעבוד בה?
תחשבו עוד פעם! כי מיקרי זה לא.
סרנדיפיטי ולא במקרה
ד״ר טילמן מראיינת את נירית כהן
Use Left/Right to seek, Home/End to jump to start or end. Hold shift to jump forward or backward.
נירית כהן מתארחת בפודקאסט סרנדיפיטי, ולא במקרה ™.
דיברתי עם נירית כהן על קריירה, סרנדיפיטי, עולם העבודה העתידי, פחות עבודה, למידה מתמשכת והיכולת לראות הזדמנויות בתוך שינוי.
הסיפור המרכזי מתחיל בקריירה של נירית באינטל. היא הגיעה מעולם הכלכלה והכספים, ובשל שינוי ארגוני שבו מנהלים הועברו בין פונקציות שונות, נפתחה בפניה אפשרות להיכנס לעולם משאבי האנוש. במקום להישאר במסלול המקצועי הצפוי, היא זיהתה את ההזדמנות, פעלה, פנתה ישירות לדב פרוהמן והתמודדה על תפקיד שהיה לכאורה מחוץ למסלול שלה. האירוע הזה הפך לנקודת מפנה שהובילה אותה בהמשך לתפקידי ניהול בכירים במשאבי אנוש ולעיסוק ארוך שנים בעתיד עולם העבודה.
מכאן השיחה מתרחבת לרעיון שהחלפת תחומים יוצרת יתרון. אדם שמגיע לעולם חדש מביא איתו גם עיניים של מתחיל וגם כלים מעולם קודם. נזכרתי גם בסיפור שלי על המעבר מכלכלה לרפואה כדי לראות פתרון כירורגי אחר. מכאן עולה הרעיון של הערך הסינגולרי: היתרון של אדם נבנה במשך שנים מתוך השילוב בין תחומי ידע, דרכי חשיבה וניסיון שונים. בעולם שבו כלי AI מחזיקים יותר ידע מכל אדם יחיד, הערך האנושי עובר יותר ויותר ליכולת לשאול שאלות חדשות, ליצור חיבורים ולראות אפשרויות שאחרים עדיין אינם רואים.
החלק השני עוסק בעבודתה של נירית כחוקרת עולם העבודה העתידי. היא מספרת שכבר ב־2011 עסקה בשאלה איך ייראה עולם העבודה ב־2025, ובהמשך פיתחה את הרעיון של The Future of Less Work. מבחינתה, העתיד אינו יעד שמגיע, אלא תהליך שמתפתח כל הזמן. לכן אדם וארגון צריכים להתבונן במגמות, להבין מה משתנה ולפעול היום כדי להגיע מוכנים למה שמתפתח. כניסת הבינה המלאכותית מחזקת את השינוי הזה ומעלה מחדש שאלות של הצלחה, עבודה, מספיקות ובחירה לאורך החיים.
נירית מספרת גם על פרויקט 100 הימים, שבו היא שולחת מדי יום סיפור אישי ושאלה להתבוננות. אלפי אנשים הצטרפו למסע. המטרה היא ליצור תנועה באמצעות עצירה יומיומית ושאלות: איפה אני נמצאת, מה אני רוצה, אילו סיפורים אני מספרת לעצמי ואיזה שינוי קטן אפשר לעשות עכשיו. אחת המסקנות שלה היא שתהליך עקבי של שאלות יכול לשנות בתוך מאה ימים את הדרך שבה אדם תופס את עצמו ואת האפשרויות שלו.